top of page

"לא רציתי להיראות ביצ׳ית, אז נתתי לו חיבוק״

https://www.instagram.com/p/BqdkgPsg2mG/

״לא נעים לי״. ידיד שלי שלח לי את הסרטון שלמעלה שבו רואים אשה נכנסת לסופר, כשגבר זר עוקב אחריה ושואל אותה שאלות. הוא שאל אם הוא יכול לקבל חיבוק, והיא אמרה לו שהיא לא מכירה אותו. אבל, היא לא רצתה להיראות ביצ׳ית אז היא באה לתת לו חיבוק מעפן שכזה, והוא בתגובה חפן לה את התחת. סיפור של גבר זר שהטריד אישה בסופר, הציק לה, בסוף היא נשברה כי ״לא היה לה נעים״, ואז הוא ניצל את זה.

אפשר כמובן לדבר על הגבר הדוחה שניצל את זה, על תרבות האונס, אבל אני רוצה לדבר שניה על הצד השני של המטבע- על ה״לא נעים לי״: ריצוי אנשים אחרים על חשבוננו, הנשים. כמה פעמים התחילו איתך ברחוב או במועדון, ובמקום להתעלם ממי שדיבר ופשוט להמשיך הלאה- הרגשת חובה לענות? כמה פעמים ביקשו ממך משהו שלא רצית לעשות, והיה קשה להגיד ״לא״? כמה פעמים יצאת לדייט שהיה לך ברור שלא רצית להמשיך, ולכן את התעקשת לשלם חצי/חצי, כדי שלא תהיה פה תחושת חובה או אשמה ״לתת לו״ משהו בתמורה? זה לא מקרי. ככה מחנכים אותנו. הנשים.

מחנכים אותנו מגיל צעיר להיות נעימות, רכות, מבינות, מתחשבות, מכילות, שמות אחרים לפנינו. מלמדים אותנו לא ללכת מכות בגן ובבית ספר, ואם מישהו מרביץ לנו, לא להחזיר כי ״זה לא יפתור כלום״. דוחפים אותנו לחוגי בלט וציור ולא לאומנויות לחימה. מדכאים את האגרסיביות שלנו, את האלימות שיש בתוכנו, את המיניות שלנו.

היא כותבת- ״לא רציתי להיתפס כביצ׳ית״. ואני מבינה אותה נורא. כי כשאת אומרת ״לא״ לגבר, את פוגעת ברגשות שלו, את דוחה את נסיונות החיזור שלו, את כנראה עפה על עצמך והוא לא מספיק טוב בשבילך, את חושבת שאת בכמה רמות מעליו, למה מי את, איפה את חיה? יא מכוערת, יא שמנה, מי רוצה אותך בכלל, תגידי תודה שהסתכלתי לכיוון שלך!

הקיום שלנו נע במתח תמידי בין לשמור על הגבולות שלנו לבין לשמור על הכללים שהחברה מחילה עלינו. ודרך יפה מאוד למשטר את המין הנשי ולדאוג שאנחנו נישאר הכלים שלהם היא להפוך כל סירוב של אשה לפגם בה. ככה למעשה, במקום שסיבת הסירוב תהיה קשורה לגבר, היא בעצם אשמת האישה. ״לא רציתי להיתפס כביצ׳ית״. אתן קולטות? גבר זר שמטריד אותה, נכנס אחריה לסופר ולא מרפה מהשאלות, מבקש ממנה מגע אחרי שהיא אמרה לו שהיא לא מכירה אותו, *והיא זו שמרגישה לא נעים?!?!* בול-פאקינג-שיט!

זכות הבחירה היא גם זכות הסירוב. אחת מהזכויות הבודדות שיש לנשים בחברה מערבית מתוקנת היא זכות הסירוב. בואו נשמור עליה. בואו ננסה לזהות מניפולציות רגשיות שגברים והחברה מפעילים עלינו. זה מאוד מאוד קשה כי אנחנו מתוכנתות להימנע מעימותים, בטח שנגד גברים. ולהגיד לבן אדם בפרצוף ״אני לא מעוניינת בך״ מרגיש כאילו אנחנו פוצעות אותו. אבל אנחנו לא. זכותינו לא לרצות מינית כל אחד, זכותינו לא לרצות שיגעו בנו. זכותינו להגיד לא. הגוף שלנו, כמו גם המרחב האישי והחפצים שלנו, הוא שלנו ושלנו בלבד. 💞

bottom of page